פרק 3. תשוקת יתר לאכילה
פרק 3 : תשוקת יתר לאכילה רעב שאינו יודע שובע מבחינה אבולוציונית מדובר בסוג חדש של רעב. זה לא "תן לי דלק להרוות את יומי" , זה לסיים ארוחת ערב וללכת למקפיא ולאכול גלידה. במקרים רבים אתה שואל את עצמך האם אתה באמת רעב? אבל אז המוח מכבה במהירות את המחשבה הזו, מכיוון שהיא לא עניינית ואפילו מאיימת. זהו רעב שאינו יודע שובע שהשתלט ולא מפסיק. 1. הדבר הראשון ששונה : זה תמיד אכילה בישיבה. מול הטלוויזיה, בזמן קריאת ספר, בקריאת מייל וגלישה באינטרנט, בקולנוע, באירועי ספורט ובמכונית. ואלו אפילו לא ארוחות! אלו חטיפים !!!!! הפכנו את החיים למזנון, רציף ומושקע !!! 2. הדבר השני ששונה: אכילה ממש לא מרגיעה את זה. איבדנו את היכולת של פיצוי אכילה. פעם , ילדים שדילגו על ארוחה פיצו בארוחה הבאה. איך הגענו לזה? בעבר אכלנו דגנים מלאים וכמויות קטנות של חלבון מהחי והרבה ירקות הקולטנים במוח, העבירו למוח שדר של שובע עפ"י מידת ההימתחות שלהם. היום אפשר לאכול סופגנייה אחת ובקושי...