פרק 2. כח הרצון

 

פרק 2.

כוח הרצון - כללי

לכולם זה קורה – מתפרעים עם המתוקים בסוף השבוע ומחליטים שמיום ראשון דיאטה. אז מגיעים לעבודה ומיד מציעים לנו על הבוקר עוגייה ביתית. בבוקר אנחנו עוד קשוחים ואיתנים בדעתנו ואנחנו מסרבים בגאווה. שעתיים אחרי זה אנחנו עוד מצליחים איכשהו לדלג על הבורקסים שהוגשו בישיבה. ולקראת סוף היום, כבר קצת יותר קשה להגיד 'לא' לעוגת היום הולדת שהביאו למשרד, אבל עדיין עשיתם את זה.
אבל אחרי יום שלם של "מלחמה", כשאנחנו מגיעים רעבים הביתה אחרי שבילינו את כל היום בלסרב לכל אותם סוכרים ופחמימות מפתים, מה אנחנו רואים? את שאריות הטוסט של הילדים מחכים על הצלחת במטבח. בשלב הזה כוח הרצון שלנו מרוסק ושבור לרסיסים, ואנחנו "שואבים" את הטוסט הזה ברגע ואז שוב הולכים לישון, מוצפים ברגשות אשם והבטחה לעצמנו –"מחר יהיה אחרת."

"נשמע כמו יום ראשון טיפוסי,"

ככה נראה היום-יום של מיליוני אנשים שמכורים לסוכר ופחמימות וחושבים שכוח הרצון ישחרר אותם. אבל כוח הרצון לבדו הוא לא התשובה.

הסיבה היא פשוטה. אנחנו מפעילים במהלך היום את כוח הרצון וההתנגדות שלנו בעוד שלל אירועים, לא רק עם אוכל. בעבודה, בישיבות, עם לקוחות, בסידורים בדרך הביתה, אפילו בכביש בפקקים. כוח הרצון שלנו עומד במבחן לאורך כל היום והוא נשחק בהדרגה. זו הסיבה האמיתית שאנחנו מסוגלים להיות חזקים במהלך כל היום, אבל לפשוט על המקרר ולרוקן אותו בלילה.

אנחנו חושבים שאנחנו שולטים בכח הרצון...

אבל הוא אינו מה שאנחנו חושבים ולא עובד כפי שאנחנו חושבים שהוא עובד.
העולם והאינטרנט מלא בפרסומים על דיאטות המסתמכות כולן על כוח הרצון – שיהיה אפקטיבי. הן מכתיבות מה לאכול, ממה להימנע,  איך להתאמן ולמה ?

כוח הרצון הוא פשוט פונקציה של המוח. זה ממש לא משהו מנטלי שמתנגד לפיתויים, הוא שולט גם בדברים אחרים.
לדוגמא: יכולת להתרכז, שליטה בביצועי המטלות,  ניהול הרגשות  והכי חשוב עזרה בעשיית הבחירות שלנו.

רק ב 1998 נערך המחקר הראשון שגילה שכוח הרצון ניתן בכלל למדידה.
זה חיוני להבין, שלרובנו "יש באופן טבעי 15 דקות של תכולת שליטה עצמית לזמן כלשהוא".
האם ניתן לחשוב על טלפון המוטען רק ל – 15 דקות?
אפילו קריאת מיילים גוזלת לנו מכוח הרצון, לקרוא עכשיו, למחוק, להעביר ?
שליטה רגשית גם גוזלת מכוח הרצון. לדוגמא: אחריות על איסוף הילדים מביה"ס, הכנת המטלות והשיעורים. ארוחת ערב, אמבטיה וכו'...

לכן, נתעדכן קצת במדע...

כוח הרצון במוח

מושבו של כוח הרצון מאחורי קליפת המוח הקדמית, היכן שמושבם של ההחלטות הרציונאליות במוח.
המוח מתפקד על סוכר, וקליפת המוח הקדמית במיוחד רגישה לתנודות הסוכר.
כשרמות הסוכר במוח יורדות, הפעילות באזור זו מואטות עד כדי זחילה.
הטריק האכזרי של הטבע הוא כזה:
בסוף יום העבודה, רמות הסוכר צונחות, ואז המוח נוטש אותנו ואנחנו לא מסוגלים אפילו להחליט החלטה חכמה מה לאכול !!
כמה פעמים התחלתם יום עם כוונות גדולות ומצאתם את עצמכם מזמינים פיצה בערב ?
אתם לא חלשים !!! אתם נורמלים !!!

עכשיו אתם מבינים שאינכם "בעלי רצון חלש". כל אחד מכם הוא בן אנוש עם מוח אנושי. לחולשות אין קשר לזה, ותוכניות הנשענות על כוח הרצון שלכם, בטווח הרחוק, גורמות לכם לכישלון.

רעב אינו כמובן, רעב. רעב הוא דחף אנושי חיוני שמבטיח את הישרדותנו. מה שחדש הוא שהאוכל זמין תמיד והאוכל מעובד בכבדות, וזה מסתבר שיש לו תוצאות מעניינות ודי חמורות.

זה מעוות את המוטיבציה הטבעית שלנו לאכול וממיר אותו לסוג חדש של חיה. במשך רוב ההיסטוריה האנושית האוכל היה מועט. היינו צריכים לאכול כל מה שיכולנו בכל פעם שיכולנו להשיג את זה - כשהוא בשל, או כאשר פשוט רצנו מספיק מהר כדי לתפוס אותו. אנו בנויים ללכת לאורך זמן ללא אוכל כי לעיתים קרובות היינו צריכים לעשות זאת. גופנו מסתגל במהירות למחסור באוכל.

העובדה המדעית היא שמגבלות הנובעות מאופן חיבור כוח הרצון במוח, בשילוב עם גורמי הלחץ והקצב של העולם המודרני שלנו, מותירות אתכם פגיעים לבחירות מזון לא מועילות. ובחירות המזון הלא מועילות הללו יוצרות פעילות במוח של שני דברים:

1. רעב שאינו יודע שובע

2. תשוקות יתר

רעב – עפ"י ההגדרה הוא דחף אנושי חיוני המבטיח הישרדותנו.

   בתכנית קווי-לייט יש פתרון לעניין כוח הרצון והוא שינוי ההרגלים, זאת ע"י אוטומטיזציה. ועל זה בפוסט נוסף.

בבינתיים ....

מנעבור לפרק 3 על תשוקת יתר לאכילה. למעבר לחץ/צי כאן.

ללחזרה להתחלת המסע לחץ/צי כאן

ו

ו